<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך ראש השנה</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ואמר: ודרך חיים תוכחות מוסר, לרמוז על שתי מדות הללו: מדת הדין ומדת רחמים, שהתורה הנקראת 'מוסר' כלולה מהן, וקראן 'תוכחות' לשון נוכח על שם שהם זה כנגד זה. ושתי מדות אלו הן רמוזות במצוה זו של תקיעת שופר, התקיעה כנגד מדת רחמים, התרועה כנגד מדת הדין, לבאר: שהעולם שנברא בתשרי נברא בשתי מדות אלו, ובתקיעת השופר אנו מעוררין הלב למטה ומעוררין הכונה במדות למעלה, ולעולם התקיעה בראש ובסוף כדי שתתגבר מדת רחמים על מדת הדין, וזהו שאנו אומרין בתפלה: ויגולו רחמיך על מדותיך, שיתגלגלו רחמיו ויהפך מדת הדין למדת רחמים, וזהו שאמרו במדרש תהלים: עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר, אמר רבי יהודה בשם ריש לקיש כיון שעלה הקב"ה בדין ויושב על הכסא כיון שתוקעין בשופר הוא עולה והופך מדת הדין למדת רחמים, וכשמריעין עלה בדין ומשהשופר תוקע: עלה אלהים בתרועה, בדין, ה' בקול שופר, ברחמים, שנאמר: ה' אל רחום וחנון.
